החלטה בתיק בש"א 167269/06

לפני בקשה שהוגשה ע"י הנתבע 2 (להלן: "הנתבע") לדחייה על הסף של התביעה, שהוגשה כנגדו, בשל העדר עילה ומחמת התיישנותה. 

ואלו העובדות הצריכות לענייננו :

התובעת, חברה תובלה העוסקת, כנטען בכתב התביעה, בהובלת סחורה חקלאית ושיווקה ברחבי הארץ באמצעות משאיות וגרורים שבבעלותה, הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעים 1 ו- 2, בגין הנזקים שנגרמו לה בעקבות אי התקנתה של מערכת בלימה בגרור שנקנה על ידה.

בכתב התביעה טוענת התובעת, בין היתר, כי הנתבע לא פיקח ו/או לא דאג לפקח על ביצוע בדיקה הכרחית וחיונית באשר לכשירותו המלאה ולתקינותו של הגרור, וכי זה נכשל במילוי חובתו כאשר לא פיקח אחר מפרט הגרור ולא שת ליבו לעובדת העלאתו לכביש כאשר חסרה בו מערכת למניעת בלימת גלגלים.     

התיישנות

לטענת הנתבע, פעולות הפיקוח בגינן הוא נתבע מתייחסות לשלב הייצור של הגרור ולפיכך הרי, שהן הסתיימו בעת הנפקת הרישיון של הגרור. רשיונו של הגרור הונפק ביום 21.3.99 ועל כן התביעה אשר הוגשה ביום 19.12.05, הוגשה בחלוף תקופת ההתיישנות.     

התובעת מצדה מתנגדת לבקשה. לטענתה "... רק ביום 5/9/2000, עת נהג המשיבה 1 (כך במקור י.ה.) , עם משאית המשיבה 1 והגרור לצורך ביקורת, גילתה המשיבה 1 לתדהמתה, כי בגרור לא מותקן מתקן בלימה, אז התגלה הנזק.

... הואיל וטרם חלפו 10 שנים מיום אירוע הנזק ... הרי שהמשיבה 1 לא איחרה את המועד לתובע נזקיה, ותביעתה טרם התיישנה."

דיון

ככלל, תובענה אזרחית (שעילתה אינה מבוססת על זכות במקרקעין) מתיישנת כעבור שבע שנים מהיום שבו נולדה עילת התובענה (סעיפים 5 ו- 6 לחוק ההתיישנות, התשי"ח - 1958 להלן: "חוק ההתיישנות").

סעיף 6 לחוק ההתיישנות קובע כי, "תקופת ההתיישנות מתחילה ביום שבו נולדה עילת התובענה".

התביעה במקרה דנן מבוססת על עילות נזיקיות. בע"א 34/95 גבעון נ' ד"ר ברמה , פ"ד נ(4) 462, 466-467, קבע כבוד השופט אור, כי הסדר ההתיישנות בנזיקין מורכב משתי מערכות דינים, המשלימות זו את זו: ההסדר הכללי מצוי בחוק ההתיישנות; וההסדר הספציפי לדיני הנזיקין בא לידי ביטוי בסעיף 89 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש].

סעיף 89 לפקודת הנזקין [נוסח חדש] קובע:-

"לעניין תקופת ההתיישנות בתובענה על עוולות - היום שבו נולדה עילת התובענה הוא אחד מאלה:

...

(2) מקום שעילת התובענה היא נזק שנגרם על ידי מעשה או מחדל - היום שבו אירע אותו נזק; לא נתגלה הנזק ביום שארע - היום שבו נתגלה הנזק, אלא שבמקרה אחרון זה תתיישן התובענה אם לא הוגשה תוך עשר שנים מיום אירוע הנזק".

שני הצדדים סבורים, כי עילת התביעה, קרי רשלנותו של הנתבע בפיקוח תקינות הגרור, נולדה ביום 21.3.99, ואולם לאור טענתה של התובעת, כי רשלנות זו נתגלתה לה, במועד מאוחר יותר, הרי שיש למנות את תקופת ההתיישנות לפי סעיף 89(2) סיפא, קרי - מן "היום שבו נתגלה הנזק". 

כדי לדעת אם התביעה התיישנה, יש לבחון מתי התרחשו העובדות המקימות את עילת התביעה, וזאת על פי האמור בכתב התביעה.

מעיון בכתב התביעה, תוך בחינת העובדות הרלוונטיות, עולה, כי רשלנותו של הנתבע נתגלתה לתובעת לראשונה,  ביום 5.9.2000 עת נערכה ביקורת בגרור. עובדה זו נתמכה בתצהיר מטעם התובעת.